אתיקה השקעות בע"מ ואח' נ' גבריאל ואח'

החלטה

לפני שתי בקשות:

האחת בקשה של הנתבע לעיון מחדש בהחלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים לפיה ימסור הנתבע למכון פורנזי שייבחר על ידי התובעים מחברות של 3 תלמידים שלמדו בקורס שנתן, על מנת לבצע בדיקת "גילו" של הדיו במחברות.

השנייה בקשה של התובעים להורות לנתבע למסור לתובע רשימת התלמידים שלמדו בקורס שנתן בשנים 2006 עד 2010 , ולחילופין גילוי ועיון של כל חשבוניות התשלום ששילמו התלמידים בקורס האמור באותן שנים.

אשר לבקשה הראשונה, בדיון ביום 16.1.13 הוסכם כי המחברות יימסרו כאמור, הנתבע לא מסר את המחברות והתובע הגיש בקשה למחיקת כתב ההגנה. בעקבות זאת הוגשה על ידי הנתבע בקשה לעיון מחדש בהחלטה, בה נטען כי בדיקת "גיל" הדיו פוגעת בתומת הראיה ועלולה למנוע מהנתבע לבצע בדיקות זהות מטעמו לאחר מכן. כן לטענתו, אין הוא רשאי להסכים שיעשה שינוי במסמך השייך לתלמידיו, וכי ייגרם נזק ראייתי להגשת המחברות כראייה בתביעה אחרת אותה מנהל הנתבע נגד צד שלישי (ת"א (מרכז) 25324-10-12 לוינטל נ' גבריאל). לטענת הנתבע, אילו היה יודע את שידוע לו כעת לגבי בדיקת "גיל" של דיו, לא היה נותן הסכמתו כאמור בפרוטוקול הדיון.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נדחית הבקשה לעיון מחדש בהחלטה.

הנתבע יכול היה לעשות את כל הבירורים שהוא נדרש להם לפני שנתן הסכמתו. שנית, גם לגופן של הטענות, אינני מקבלת אותן. המחברות אינן מסמך היסטורי שבידי התלמידים, וערכן - בתוכנן. הנתבע יכול לסרוק או לצלם את המחברות לפני שימסרו למומחה לבדיקה, וכך יישאר תוכנם ללא פגע. כמו כן אין מדובר בהשמדת המסמך אלא בבדיקה שתיעשה בנקודה או נקודות מסוימות בלבד, כאשר, כאמור, אין מדובר במסמך היסטורי או אמנותי. בהתאם גם לא תיפגע יכולתו של הנתבע לבדוק את המסמך בעתיד בכל בדיקה שיחפוץ לבצע. גם הטענה כי ייגרם בגין הבדיקה נזק ראייתי הינה טענה בעלמא.

אשר על כן הבקשה לעיון מחדש בהחלטה נדחית ועל הנתבע למסור את המחברות לבדיקת המכון באופן מיידי.

לא ראיתי לנכון למחוק את כתב ההגנה מתוך הנחה שלאחר שנדחתה בקשת הנתבע לעיון מחדש, יקיים את ההחלטה.

הנתבע ישלם הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

אשר לבקשה השנייה, בישיבה מיום 16.1.13 הודיע ב"כ התובע כי לנוכח טענת הנתבע כי לימד את האמור במאמר שהתובע טוען כי כתב אותו עוד קודם לכן, ידרוש מהנתבע למסור את רשימת התלמידים בשנים 2006 עד 2010. ב"כ הנתבע טען בתשובה כי יתכן ומדובר בסוד מסחרי וכי עליו להיוועץ במרשו. בעקבות זאת ניתנה החלטה לפיה תוך 30 יום יודיע הנתבע אם ישנה הסכמה של מרשו למסירת רשימת התלמידים שהשתתפו בקורס בשנים 2006 – 2010.

לאחר הדיון הוגשה תגובת הנתבע לבקשה למסירת רשימת התלמידים ולפיה הנתבע מתנגד למסור את הרשימה האמורה. לטענתו, רשימות התלמידים של הנתבע אבדו עם חלק ניכר מחומרים שלו כאשר מחשבו ניזוק ביום 22.8.12, ורשימות התלמידים לא היו בין החומרים ששוחזרו. לכן למשיב אין רשימה מן המוכן, הגם שייתכן והוא יכול להרכיב רשימת תלמידים חלקית ממקורות אחרים אולם לטענתו, עליו להמציא רק מסמכים קיימים ולא לייצר רשימה לצרכי המשפט. בנוסף, לטענתו, מדובר בשאלה אסורה שכן כל מטרתה לדלות שמות של עדים פוטנציאליים. לחילופין, לטענתו, מדובר בסוד מסחרי של המכללה שבראשה עומד הנתבע.

לאחר עיון בטענות הצדדים, מתקבלת בקשת התובע להורות לנתבע לגלות את רשימת התלמידים בקורס בשנים 2006 – 2010 ולחילופין, לפי נוחותו של הנתבע, לגלות ולאפשר עיון של כל החשבוניות של תלמידי הקורס בשנים 2006 – 2010.

אינני מקבלת את הטענה בדבר העדרה של הרשימה והצורך לכאורה לערוך מסמך שאינו קיים במיוחד לצורך המשפט. מדובר ברשימות שהיו קיימות ואשר לטענת הנתבע הוא בחר שלא לשחזר מתוך מחשבו כאשר שיחזר מסמכים אחרים. יש להניח כי רשימות אלה ניתנות לאיתור על ידי הנתבע במאמצים סבירים, בין מתוך המחשב שלו ובין מתוך המחשב בסניפי המכללה שבבעלותו. במידה ולא, ימציא הנתבע את המסמכים החשבונאיים כאמור לעיל, שלא יכול להיות חולק כי היה עליו לשמור. אכן, לכאורה, רשימת התלמידים היא סוד מסחרי, אלא שהאינטרס של שמירת הסוד המסחרי נסוג מפני האינטרס של בירור האמת במחלוקת שבין הצדדים שלפני, כאשר לטענת הנתבע הוא לימד את החומר הכלול במאמר לתלמידיו באותן שנים. כן אני דוחה את טענת הנתבע בדבר ניסיון לדלות שמות של עדים פוטנציאליים. אין מדובר בניסיון של התובע לגלות את העדים שבדעת הנתבע להביא, אלא נהפוך הוא, לנסות ולהוכיח כי גרסת הנתבע בעניין זה אינה נכונה, וזאת באמצעות תלמידים שלמדו אצל הנתבע באותן שנים.

אשר על כן ימסור הנתבע לתובע תוך 30 ימים רשימת כל התלמידים בקורס בשנים 2006 – 2010 ולחילופין, לפי נוחותו של הנתבע, יגלה ויאפשר עיון של כל החשבוניות של תלמידי הקורס בשנים 2006 – 2010.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות בקשה זו, ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לסיום דומה כי ראוי להזכיר לצדדים הסכמת בדיון לפנות לגישור אשר עשויה להביא סיומו של תיק זה בפשרה, לשביעות רצון כל הצדדים, ולפני שהם נכנסים להוצאות נוספות מיותרות.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: